עדי־יהוה – מי הם? במה הם מאמינים?‏

‎‎‎אלוהים‎‎‏ מרשה את הרֶשע, ומיליונים עלי אדמות נוהגים ברשעות. הם יוצאים למלחמות, משליכים ‏פצצות על ילדים, משחיתים את כדור־הארץ וממיטים רעב. מיליונים מעשנים ולוקים בסרטן הריאות, נואפים ‏ונדבקים במחלות מין, מפריזים בשתיית משקאות חריפים ולוקים בשחמת הכבד ועוד כהנה וכהנה. הללו ‏אינם באמת רוצים שיבוא הקץ לרֶשע, הם פשוט לא־מעוניינים לשאת בתוצאות. כאשר הם קוצרים את מה ‏שזרעו, הם זועקים: ״למה זה קרה דווקא לי?״ ומאשימים את אלוהים, כפי שמתאר זאת משלי י״ט:3: ‏״איוולת אדם תסלף דרכו, ועל יהוה יזעף לבו״. לוּ היה אלוהים שם קץ למעשיהם הרעים, הם היו מוחים ‏וטוענים שנשללה מהם חירותם!‏‏

יהוה מרשה את הרֶשע, בראש ובראשונה כדי להשיב על קריאת התיגר של השטן. השטן טען כי אין אדם עלי ‏אדמות אשר יהיה נאמן לאלוהים בשעת מבחן (איוב א׳:6‏-12; ב׳:1‏-10). יהוה אינו משמיד את השטן, אלא ‏נותן לו הזדמנות להוכיח את טענתו (שמות ט׳:19). השטן משתדל להוכיח את טענתו, ולשם כך מחולל צרות ‏ומצוקות כדי להסית את האדם נגד אלוהים (ההתגלות י״ב:12). אלא שאיוב שמר אמונים לאלוהים, וכן גם ‏ישוע. גם המשיחיים האמיתיים עושים כן (איוב כ״ז:5; ל״א:6; מתי ד׳:1‏-11; פטרוס א׳. א׳:6, 7).‏

לא לפי המקרא. זה נשמע טוב מדי רק משום שהאנושות ידעה רע כל כך הרבה זמן. יהוה ברא את הארץ ואמר ‏לאדם למלא אותה בגברים ונשים צדיקים אשר יטפלו בצמחייה ובבעלי החיים וישמרו על יופיה במקום ‏להשחיתו. (ראה מאמרים ״‎‎במה הם מאמינים?‏‎‎״ ו״‎‎הבשורה הטובה שברצונם שתשמע‎‎״.) גן־העדן המובטח אינו טוב מכדי שיתממש, אלא המצב המצער הנוכחי גרוע מכדי שיימשך. גן־העדן הוא ‏שיחליף אותו.‏

האמונה בהבטחות אלה אינה פתיות. ״האמונה באה בשמיעה״. אם לומדים את דבר־אלוהים, החוכמה שבו ‏הולכת ונגלית והאמונה מתחזקת (רומים י׳:17; עברים י״א:1).‏

הארכיאולוגיה המקראית מאשרת במידה רבה את הדיוק ההיסטורי של המקרא. המדע המדויק עולה בקנה ‏אחד עם המקרא. העובדות הבאות נכתבו במקרא זמן רב לפני שנתגלו בידי החוקרים: שלבי ההתפתחות של ‏כדור־הארץ, עובדת היותו עגול, תלוי בחלל ואינו נשען על דבר, וכן נדידת הציפורים (בראשית פרק א׳; ישעיהו ‏מ׳:22; איוב כ״ו:7; ירמיהו ח׳:7).‏

המקרא נכתב בהשראת אלוהים וזה ניכר בנבואותיו שהתגשמו. דניאל חזה מראש את עלייתן ונפילתן של ‏מעצמות עולם וגם את מועד ביאת המשיח ומועד הוצאתו להורג (דניאל פרקים ב׳ ו־ח׳; ט׳:24‏-27). יש נבואות ‏המתגשמות בימינו ומזהות את תקופתנו כ״אחרית הימים״ (טימותיאוס ב׳. ג׳:1‏-5; מתי פרק כ״ד). ניבוי ‏דברים כאלה מראש הוא מעבר ליכולתו של האדם (ישעיהו מ״א:23). כדי להשתכנע בכך יותר, עיין בספרים ‏‎‎המקרא — דברו של אלוהים או של האדם?‏‎‎‏ (לועזית) וכן ‏‎‎האם קיים בורא הדואג לך?‏‎‎‏ שיצאו ‏לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.‏

עליך ללמוד את המקרא ולהרהר בכתוב, ובמקביל לבקש מרוח קודשו של יהוה להנחותך (משלי ט״ו:28; לוקס ‏י״א:9‏-13). ״איש מכם אם יחסר חוכמה״, אומר המקרא, ״יבקש מאלוהים הנותן לכל בנדיבות ובלא גערה, ‏ותינתן לו״ (יעקב א׳:5). כמו־כן, יש ספרות עזר להבנת המקרא שכדאי לעיין בה. בדרך כלל יש צורך בעזרה, ‏כשם שפיליפוס לימד את האתיופי (מעשי השליחים ח׳:26‏-35). עדי־יהוה נותנים שיעורי מקרא ללא תשלום ‏בביתו של כל מעוניין. אל תהסס לבקש שיעור מקרא.‏

גם לישוע התנגדו, והוא אמר לתלמידיו לצפות להתנגדות. היו שהתרשמו מן הדברים שלימד, אך מתנגדיו ‏הדתיים אמרו להם: ״האם גם אתם הותעיתם? כלום האמין בו מישהו מהמנהיגים או מהפרושים?״ (יוחנן ‏ז׳:46‏-48; ט״ו:20) רבים מן המייעצים לך שלא ללמוד עם העדים אינם מכירים אותם היטב או יוצאים מתוך ‏דעות קדומות. למד עם העדים והיווכח בעצמך אם לימוד זה מעשיר את ידיעותיך במקרא (מתי ז׳:17‏-20).‏

בכך הם מחקים את דוגמתו של ישוע. הוא הלך לבשר ליהודים. ליהודים היתה הדת היהודית, אך בתחומים ‏רבים היא סטתה מדבר־אלוהים (מתי ט״ו:1‏-9). לכל העמים יש דתות, חלקן מקבלות את ישוע וחלקן לא. ‏חשוב מאוד שהאנשים יאמינו בדברים המבוססים על דברו של אלוהים, והעדים משתדלים לסייע להם בכך ‏מתוך אהבת הרֵע.‏

כל מי שאינו מקל ראש בדתו צריך להיות בטוח שדתו היא דת האמת, שאם לא כן לשם מה יאמין בה? נאמר ‏למשיחיים: ״בחנו כל דבר והחזיקו בטוב״ (תסלוניקים א׳. ה׳:21). על האדם לוודא שאמונתו מבוססת על ‏כתבי־הקודש, שכן יש רק אמונה אמיתית אחת. הכתוב באפסים ד׳:5 מאשר זאת ואומר שיש ״אדון אחד, ‏אמונה אחת, טבילה אחת״. ישוע לא הסכים עם הדעה המודרנית והליברלית שיש דרכים רבות ודתות רבות ‏וכולן מובילות לישועה. הוא אמר: ״צר הפתח וצרה הדרך המוליכה לחיים ומעטים המוצאים אותה״. ‏עדי־יהוה מאמינים שהם מצאו את הדרך הזו. שאם לא כן, היו מחפשים להם דת אחרת (מתי ז׳:14).‏

לא. מיליונים שחיו במאות הקודמות ושלא היו עדי־יהוה יקומו לתחייה ויקבלו הזדמנות לחיות. רבים החיים ‏כיום עדיין יכולים לצדד באמת ובצדקה לפני פרוץ ׳הצרה הגדולה׳, וגם הם ייוושעו. יתרה מזו, ישוע אמר שאל ‏לנו לשפוט איש את רעהו. אנו רואים רק את המעטה החיצוני של האדם, ואלוהים רואה ללבב. הוא רואה ‏בדיוק מה מתחולל בלב, ושופט ברחמים. הוא הפקיד את המשפט ביד ישוע, לא בידינו (מתי ז׳:1‏-5; כ״ד:21; ‏כ״ה:31).‏

בנושא התרומות אמר השליח פאולוס: ״כל איש כפי שידבנו לבו יתן, לא מתוך צער או הכרח, שהרי את הנותן ‏בשמחה אוהב אלוהים״ (קורינתים ב׳. ט׳:7). באולמי המלכות ובאולמי הכינוסים של עדי־יהוה אין איסוף ‏תרומות. יש תיבות תרומות ומי שמעוניין לתרום יכול לשלשל לתוכן את תרומתו. איש אינו יודע מה תרמו ‏האחרים. יש שלאל ידם לתרום יותר מאחרים, ויש שידם אינה משגת לתרום כלל. ישוע הצביע על הגישה ‏הנכונה כשהעיר לגבי התורמים בתיבת האוצר שהוצבה בבית־המקדש בירושלים: לא סכום התרומה הוא ‏החשוב, אלא היכולת לתת ורוח הנתינה (לוקס כ״א:1‏-4).‏

כאשר אדם רוכש ידע רב על גן־העדן שישכון, לפי ההבטחה, על הארץ תחת שלטון מלכות המשיח, הוא רוצה ‏לחלוק זאת עם אחרים. גם אתה תחוש כך בוודאי. זוהי בשורה טובה! (מעשי השליחים ה׳:41, 42).‏

הכרזת הבשורה היא דרך חשובה שבה מוכיח האדם שהוא תלמידו של ישוע המשיח. בכתבי־הקודש נקרא ישוע ‏״העד הנאמן והאמיתי״. כשהיה ישוע עלי אדמות בישר ואמר: ״קרבה מלכות שמים״, וגם את תלמידיו שלח ‏להכריז זאת (ההתגלות ג׳:14; מתי ד׳:17; י׳:7). לאחר מכן ציווה עליהם: ״לכו ועשו תלמידים מאנשי כל ‏העמים... ולמדו אותם״. הוא גם ניבא ש״בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים״ ואחרי ‏כן יבוא הקץ (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20, ‏‎‎ע״ח‎‎‏ ).‏‏

יש דרכים רבות להכריז את הבשורה הטובה. לא אחת ניתן לעשות כן תוך כדי שיחה עם ידידים ומכרים. יש ‏המבשרים במכתבים או בטלפון. אחרים שולחים ספרות בנושאים שעשויים לעניין במיוחד את אחד ‏ממכריהם. כדי שלא לפסוח על איש, מבשרים העדים מבית לבית.‏

במקרא יש הזמנה לבבית: ״הרוח והכלה אומרים: ׳בוא!׳, והשומע יאמר נא ׳בוא!׳; הצמא יבוא נא, והחפץ ‏יקח נא מים חיים חינם״ (ההתגלות כ״ב:17). מן הראוי לבשר את הבשורה הטובה ברצון ובחפץ לב ולשתף את ‏הזולת בברכות הצפויות בגן־עדן עלי אדמות.‏

בוודאי יש לך שאלות נוספות לגבי עדי־יהוה ואמונתם. חלק מן הנושאים מטבעם שנויים במחלוקת. אך ‏ברצוננו להשיב לך עליהן. היות שקצרה היריעה בחוברת זו, הנך מוזמן להפנות את שאלותיך לעדים שבאזור ‏מגוריך. תוכל לעשות כן באולם המלכות שלהם או כאשר יבקרו בביתך. תוכל גם לשלוח את שאלותיך לחברת ‏המצפה, לפי ‏‎‎הכתובת‎‎‏ המתאימה מן הרשימה.‏